פקליירו ואח' נ' משרד עו"ד שושי - שבח ואח'

החלטה

1.לאחר עיון בבקשת התובעת מיום 26/9/11, תגובת הנתבעים למבוקש ותגובת התובעת לתגובת הנתבעים – אין לי אלא להצר על כך שהליך זה של גילוי ועיון במסמכים, אשר מיושם דרך קבע בהליכים בפני בית הדין לצורך קידום וייעול ההליכים, הפך לזירת התגוששות בין באי כח הצדדים, באופן שלא רק שאין בו כדי לקדם את המטרה לשמה ניתן, אלא שהוא מסבך ומאריך את המחלוקת בתיק זה, לטעמי, שלא לצורך.

2.החלטת בית הדין מיום 14/6/11 היתה ברורה, נהירה ומפורשת, ולפיה נקבע כי "ניתן בזאת צו הדדי לגילוי ועיון במסמכים באמצעות תצהיר גילוי מסמכים אליו יצורפו העתקי המסמכים שגולו וזאת תוך 30 יום מקבלת החלטה זו" (ההדגשות הוספו – א.ר.ק.).

3.על הצדדים היה לקיים החלטה זו, זה מכבר ומתברר כי בפעל היא לא בוצעה על ידי אף אחד מהם.

אי לכך בתור התחלה אני מורה כי עד ליום 8/11/11 ימציא כל צד למשנהו העתקים של כל המסמכים שגולו על ידו בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו (למעט אותם מסמכים שצורפו ע"י הפרקליטות מתוך תיק הממונה על חוק עבודת נשים, ולמעט האמור בסעיפים 68-70 לתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעים, לגביהם יידון להלן בהמשך).

בשלב זה כל צד ישא בהוצאות הצילום הכרוכות במסירת ההעתקים של המסמכים שגולו על ידו בעצמו, כאשר במסגרת סוגית פסיקת ההוצאות בפסק הדין הסופי – תילקחנה בחשבון הוצאותיהם ההדדיות של הצדדים.

4.באשר לעתירת הנתבעים למחיקת כתב התביעה בשל האיחור בהגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת – הבקשה נדחית.

ראשית, לעניין זה ניתנה החלטת בית הדין המעכבת את המועד להגשתם. שנית, וחשוב לא פחות, אין כל מתום בדרישת התובעת להשלים את הליך גילוי המסמכים לפני הגשת העדויות בתביעתה שלה, זהו סדר הדברים המקובל על פי סדרי הדין וכך גם עולה במפורש מתוך החלטת בית הדין, אשר קבעה את המועד להגשת תצהירי התובעת לאחר המועד לסיום הליך גילוי המסמכים.

5.באשר לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים:

א.אני מורה כי עד ליום 15/11/11, יאפשרו הנתבעים לתובעת ולבאת כוחה לעיין בספרי ההודעות המלאים המצויים במשרדם החל ממועד ההודעה הראשונה שנזכרה על ידם בסעיף 20 לתצהיר גילוי המסמכים ועד למועד ההודעה האחרונה שנזכרה על ידם בסעיף 20 לתצהיר גילוי המסמכים, ויאפשרו להן לצלם מתוך אותם ספרים, את העמודים שיבקשו.

ב.כמו כן עד ליום 15/11/11 ימציאו הנתבעים לב"כ התובעת העתק של תשובות התובעת ביחס למזכרים שלשיטתם כעולה מתצהיר גילוי המסמכים מטעמם, הושארו לתובעת.

ככל שאין בידי הנתבעים תשובות כאמור, יבהירו בתוך המועד כאמור, באמצעות תצהיר מטעמם, האם לא ניתנו תשובות בכתב מטעם התובעת, האם ניתנו תשובות כאמור אך הן לא בידיהם ואם כך מתי יצאו משליטתם ובאילו נסיבות.

ג.בשלב זה תישא התובעת בהוצאות הצילום הכרוכות בביצוע האמור בסעיפים קטנים א-ב לעיל, הנתבעים יישאו בהוצאות הכרוכות בהכנת החומר, כאשר במסגרת סוגית פסיקת ההוצאות בפסק הדין הסופי – תילקחנה בחשבון הוצאותיהם ההדדיות של הצדדים אף לעניין זה.

6.בכל הנוגע לסעיף 70 לתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעים – הרי שבמסגרת העיון כאמור בסעיף קטן 5(א) לעיל, יאפשרו הנתבעים לתובעת ולבאת כוחה לעיין ביומן התלונות של המשרד המצוי בידיהם ויאפשרו להן לצלם מתוך אותו ספר את התלונות המתייחסות לתובעת, אותן יבקשו לצלם.

הוראות סעיף קטן 5(ג) יחולו בהתאמה גם לעניין זה.

7.עד כאן לעניין גילוי המסמכים ההדדי, בקשת התובעת לגילוי מסמכים ספציפי (למעט לעניין סעיף 68 לתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעים) ומיצוי סעיפים 69-70 לתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעים.

ובאשר לסעיף 68 לתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעים ובקשת ב"כ התובעת לעיין בכל תיקי הלקוחות של המשרד שהיו בטיפולה של התובעת – נראה כי בלהט הדיון על שאלת החיסיון שבין עורך דין ללקוח, נעלם מעיני שני הצדדים, כי בצד סוגייה זו, קיימת גם זכותם של צדדים שלישיים, שאינם צד להליך זה, כי ענייניהם הפרטיים לרבות כתבי בי דין שהוגשו בעניינם לערכאות אחרות, לא ידונו במסגרת הליך אחר שבו הם אינם צד ולא מתאפשר להם להביע את עמדתם.

לא זו אף זו. בהינתן כי הויכוח בין הצדדים בסוגיה זו אינה משתרע על 2-3 תיקים אלא מתברר כי על 195 תיקים – ברי כי אף אין זה מעשי לאפשר את העיון בכל התיקים או אף לאפשר להגיש לתיק את כולם או את חלקם, ולא כל שכן להגיש חלק סלקטיבי מתוכם.

בנסיבות אלו, אין לי אלא לדחות את בקשת התובעת לגילוי ועיון בכל תיקי המשרד בהם טיפלה התובעת.